יוגה לנפגעי טראומה- שיקום בעזרת יוגה

"אחרי כל מלחמה

מישהו חייב לנקות.

סדר כלשהו

הרי לא יתרחש מעצמו."

(מתוך השיר 'סוף והתחלה' מאת ויסלבה שימבורסקה)

 

בשנים האחרונות התבהר כי טראומה נפוצה באוכלוסייה יותר ממה שנדמה, במיוחד במדינה כמו ישראל עם היסטוריית מלחמות, נפגעי טרור, תאונות דרכים, כולל טראומות רגשיות (פרידה, נטישה וכו').  אחת הסיבות לאותה שכיחות היא המדיה החברתית, שהעלתה את הלגיטימציה לשתף ולדון בחוויות ובהתמודדות המורכבת של מי שחוו אסונות קשים מנשוא. בנוסף לכך סרטים, סדרות וספרים העוסקים בחוויית השיבה מהקרב או אחרי פגיעה מינית גם תרמו להעלאת המודעות לנושא הטראומה.

מאמר זה יפרט כיצד  באמצעות יוגה ומיינדפולנס אפשר לקבל כלים ותמיכה להתמודדות המורכבת עם טראומה. אציג גישה וטכניקות מעט שונות לעומת הגישה הנהוגה במסגרת יוגה תרפיה.

חשוב להדגיש כי בבואנו לדון בנושא רגיש, קריטי לזכור כי מי ששורד אירוע טראומטי, מכל סוג, מתמודד עם אתגרים אישיים, חברתיים ומקצועיים.

לכן, מומלץ לשים לב שבעבודה המשלבת  גוף נפש כדוגמת יוגה, נלמד מתוך תפישה של יוגה רגישה לטראומה.

הגדרה בסיסית לטראומה

בצורה רחבה וכללית ניתן להגדיר כי טראומה היא  אירוע חיים בעל מספר מרכיבים:

בלתי צפוי, האדם לא היה מוכן אליו ולא יכול היה להיות מוכן אליו.

לא היה דבר שהאדם היה יכול לעשות כדי למנוע, לעצור או להפסיק את האירוע.

קשה עד בלתי אפשרי לשלב את האירוע ברצף החיים, בסיפור החיים הרגיל של האדם.

המשמעות של האירוע, מה שהתרחש בו, ההקשר בו הוא קרה ועוצמת החוויה משפיעים על הטראומה.

היוגה הרגישה לטראומה

דרך אחת איתה אנחנו עובדים מבוססת על גישה חדשנית שנקראת Trauma Informed Care, טיפול מתוך מודעות להיתכנות של טראומה.

 גישה זו נבנתה כדי לתת מענה לסובלים מטראומה בעודם ניגשים לקבלת טיפול רפואי. כלומר איך לגשת בצורה המיטבית לאדם שיתכן והוא סובל מטראומה?

גישה זו מומלצת על ידי חזית המחקר הרפואי- נפשי. למשל באוניברסיטת הרווארד. היא  קיבלה בוסט דרך תנועת MeToo# לאור ההבנה של התפוצה הרחבה של הטרדות מיניות והצורך להיות רגישים לכך.

יוגה רגישה לטראומה, בדומה לכל עבודה טיפולית מתוך מודעות לטראומה צריכה להתייחס לעקרונות אלה. הם מוסברים כאן בהקשר של הוראת יוגה.

 

Trauma Informed Care כוללת 5 עקרונות מנחים:

  • מרחב בטוח

וידוא מוחלט של בטיחות פיזית ורגשית. שמירה והקפדה על מסגרת ברורה של שיעורי יוגה הקפדה על מיקום, זמן קבוע, הגדרה ברורה מי נכנס לסטודיו או למרחב התרגול מייצר הרבה רוגע ותחושת ביטחון. כמו גם העדר פולשנות בגוף כאשר מתקנים באמצעות מגע. הקפדה על מגע רחוק ממקומות אינטימיים. בנוסף לשאול האם מותר לגעת ולתקן? האם נוח לך ככה? להקפיד על כבוד לפרטיות ולאפשרות של התלמידים לשתף במה שהם בוחרים.

  • בחירה אישית

מתן בחירה ושליטה לכל תלמיד על מה הוא או היא בוחרים לעשות בשיעור.

כמובן מתוך כבוד למסגרת השיעור ולנהלים.

אבל על המורה להקפיד על מתן טווח בחירה ואפשרויות בתנוחות ובתרגילים. למשל לא להנחות לתנוחה אחת בלבד אלא לתת מספר תנוחות שעובדות על אותו רווח שמעניקה התנוחה: כוח או  גמישות או שיווי משקל.

  • שיתוף מלא, שקיפות ובהירות

לחשוב יחד עם התלמיד ולהציע מגוון טכניקות של אפשרויות שיועילו למטרות שלו (כאבי גב, סטרס ועוד).

מורה שמשתפת בצורה גלויה וכנה על הידע שלה בכל תחומי היוגה כך שהתלמיד יכול לבחור לעצמו מה הכי מדויק עבורו.

על המורה לתת מגוון תרגילים אפשריים ולהסביר ולשתף יתרונות ותועלות וליצור מטרה משותפת. למשל להסביר על ההבדל בין כמה תרגילי נשימה או אפשרות לשילוב אביזרים בתרגול או מספר אפשרויות לחיזוק גב\ בטן או טכניקות שונות לפיתוח גמישות.

שיתוף ושקיפות קריטיים בפרט כאשר תלמיד מתמודד עם כאב פיזי או נפשי (גב\כתפיים \ברכיים\סטרס\ דיכאון) .

  • אמינות ומהימנות

בהירות על מטרת התרגול, יצירת שותפות לגבי המטרה.

לוודא שהתלמיד מעוניין במה שהמורה מציע ולא להניח שהמורה יודעת שהוא מגויס למטרה.

האם עמידת ראש רלוונטית לתלמיד? האם הגדלת טווח התנועה בירך מתאים בכלל? להקפיד לא לשדר 'זאת יוגה אמיתית' או 'רק ככה עושים את זה'. דווקא לכבד את הגבולות שהתלמיד מציב ולא להתעקש על תנוחה\ רצף\ תרגיל נשימה ועוד.

חלק מהשמירה על אמינות זה לבחור שפה ומגע מכבד ומותאם לכל תלמיד. כמו גם ע"י יצירת אווירה מאפשרת בסטודיו: הקפדה על הימנעות מיצירת אווירה תחרותית והישגית בצורה מוגזמת.

  • העצמה

להעדיף העצמה על תוצאה. יוגה מתוך מוכוונות ומודעות לטראומה  נותנת כלים ולא רק עסוקה בכמה התנוחה מצטלמת טוב….

כמו שאומרים בקאלה יוגה : יותר חשוב איך שזה מרגיש מאיך שזה נראה. .אימון היוגה מתוך גישה מעצימה רואה את מה שהתלמיד כן עושה לעומת מה שעוד לא. למשל, כמו שהיו אומרים באשראם בו למדתי: עצם ההגעה של התלמיד לשיעור זו כבר הצלחה.

ליצור אווירה מקבלת של כל תלמיד ויכולותיו. לתקן במגע לא כי התלמיד 'עושה לא טוב' או 'לא נכון' או 'לא יפה' אלא ולתת דגשים מילוליים מתוך מטרה ליצור אצל כל תלמיד תחושת מסוגלות (Agency).

בנוסף עדיף ללמד את המיומנות של איך להזיז את הגב בצורה בריאה מאשר להתעקש בזמן שיעור על להיכנס לתנוחת גמישות בגב.

דגשים נוספים להעצמה:

  • הקפדה על מתן כלים פרקטיים לנשימה מיטיבית לכל אורך השיעור בפרט בחלק הפיזי של אסאנות ורצפים. תזכורות על האופן בו יש לנשום לכל אורך התרגול קריטית לכולנו ובפרט למי שמתמודדים עם פוסט טראומה על רקע שירות צבאי או תקיפה מינית.
  • שילוב טכניקות מעולם המיינדפולנס דווקא בזמן תרגול האסאנות והרצפים ולא רק במדיטציה. שימוש בכלי מיינדפולנס בזמן תרגול פיזי הוא קריטי בעבודה עם נפגעי טראומה. יחד עם ההנחיה לתנוחות או לרצפים ניתן לשלב:

סריקת גוף, הסבר על מיקוד המבט, טכניקות לחיבור תלמידים לרגע ההווה, תשומת לב לנדידת התודעה בעקבות רגש או מחשבה, זיהוי רגש כמו תסכול, לחץ, מתח, עצב.

  • לתת את הדעת על יצירת אתגר מותאם לכל תלמיד מתוך הגישה של אמונה ביכולת התלמיד אבל לוודא שברור כי הצלחה היא לא תנאי לתרגול יוגה. לתת ערך ומשמעות אמיתיים והגיוניים לדרך עצמה, לעצם ההגעה לתרגול בלי קשר רק להצלחה בתנוחות.

 

יוגה תרפיה

רוב האנשים שחושבים על יוגה תרפיה מדמיינים שיעור מאוד רך ועדין פיזית. אבל יוגה רגישה לטראומה לעיתים דווקא צריכה לשחרר מתחים דרך תרגול פיזי חזק.

מי שסובלים מפוסט טראומה כמהים למרחב שיאפשר להם לשחרר מתחים ולחצים שאצורים ואגורים להם בגוף. שיעור יוגה אינטנסיבי, עם התאמות לצרכי המתרגלים ושילוב מיינדפולנס בזמן התרגול, יכול לתת את המענה לפורקן מתח שאחריו אפשר להירגע.

החיבור של יוגה וטראומה

רק בשנת 2014 פורסם המחקר המדעי הראשון בכתב עת פסיכיאטרי כי יוגה עוזרת להתמודדות עם פוסט טראומה, PTSD. יש לכך משמעות רבה על הנגישות והתקציבים המופנים לשימוש ביוגה ככלי טיפולי עבור נפגעי תאונות דרכים, אסונות טבע, התעללות מינית או מצבי קרב.

המחקר פורסם על ידי פסיכיאטר חלוץ, ד"ר בסל ואן דר קולק שהוא בין הוותיקים בעולם בחקר הטיפול בטראומה. בשביל להסביר את חשיבות המחקר יש להבהיר כמה מושגים:

מערכת העצבים האוטונומית שלנו היא מערכת ההישרדות הבסיסית ביותר במוח האנושי. היא מחולקת לשני ענפים המווסתים את עוררות הגוף. כאשר אנו במיטבנו הן פועלות בהרמוניה.

המערכת הסימפתטית- מעוררת את הגוף לפעולה.

המערכת הפרא סימפתטית- מווסתת וניתן לומר שמרגיעה לשם פעולות כמו עיכול, החלמה, שינה וחלימה.

הדרך למדוד את האיזון והסינכרון בין מערכות אלה הוא דרך מדד הנקרא "שונות קצב הלב"

(HRV-Heart Rate Variability).

הדרך הפשוטה להסביר זאת היא שכאשר אנו שואפים אוויר פנימה עולה קצב הלב וכביכול מופעלת המערכת הסימפתטית. כאשר אנו נושפים החוצה, קצב הלב מאט וכביכול מופעלת המערכת הפרא- סימפתטית. כלומר בתפקוד רגיל, יש כל הזמן בגופנו איזון בין עוררות לרגיעה.

אז מדוע HRV הוא מדד כה חשוב?

המדד הזה, של השונות בקצב הלב, הוא כה חשוב כי כשהמערכת האוטונומית שלנו  מווסתת אנחנו בשליטה על אכזבות ותסכולים של חיי היום יום. הויסות מאפשר לנו לשלוט על הדחפים והרגשות, כך שנוכל לבחור איך להגיב. טרואמה לוקחת לנו את חווית השליטה והויסות.

לכן כשרמת ה HRV אינה טובה, יש לכך השפעה על הרגש, המחשבה ותגובת הגוף ללחץ וסטרס.

בנוסף חוסר התאמה בין קצב הלב לנשימה מגביר פגיעות למחלות לב, סרטן, דיכאון ופוסט טראומה.

המחקר הוכיח כי ליוגה יש השפעה מייטיבה על טראומה כי היא מווסת בצורה שמועילה לאיזון ה HRV, שונות קצב הלב שלנו.

כלומר בהדרגה, יוגה עוזרת לשכון בגוף, לאזן את הנשימה, את התגובות הגופניות וללמוד בהדרגה לאזן תגובות אוטומטיות הנובעות מטראומה.

יוגה עוזרת לזהות מה עובר כמדד לויסות בשביל תפקוד מיטבי של הגוף שלנו, שלנו עם הסביבה ועם עצמנו.

 

לסיכום אומר שיוגה לנפגעי טראומה היא דבר מורכב. זהו תהליך ארוך שמחייב המון סבלנות, אמפתיה ורגישות מצד המורה. להכיר בכך שהתמדה היא הדבר הכי חשוב במסע ושריפוי אמיתי מגיע מתוך התלמיד עצמו.

יוגה היא כלי משמעותי בטיפול בטראומה ולכן כל קורסי המורים לקאלה יוגה מקדמים הוראת יוגה מתוך רגישות לטראומה. זאת תוך מתן ידע וכלים פרקטיים למורים.

כולי תקווה כי כל מורי היוגה ידעו כיצד לגשת לטראומה. אשמח לשמוע ממך:

שני הסתן – 055-8895702 | shani@kalayoga.co.il

 

 

אהבתם? מוזמנים לשתף

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם