המיומנות ביוגה משולה לאיזון בין מדע ואמנות
הידע המדעי הוא כמו הצבעים בפלטה של הצייר.
ככל שיש לו יותר ידע, יותר צבעים עומדים לרשותו.
הגוף הוא המכחול שמחבר. האסאנות הן היצירה והאמנות.

מתוך היוגה סוטרות של פטנג'לי

המיומנות ביוגה משולה לאיזון בין מדע ואמנות. הידע המדעי הוא כמו הצבעים בפלטה של הצייר – ככל שיש לו יותר ידע, יותר צבעים עומדים לרשותו.
הגוף הוא המכחול שמחבר. האסאנות הן היצירה והאמנות.

מתוך היוגה סוטרות של פטנג'לי

שני הסתן

אני מורה לקאלה יוגה ופאוור יוגה, מכשירה מורים מטעם ביה"ס הבינ"ל International Yoga federation Yoga Alliance Profesionals. 

יוגה היא הפעילות הגופנית שלי, הטיפול הנפשי שלי וההתפתחות הרוחנית שלי. בגלל שלא תמיד הרגשתי ככה, אני יודעת שאפשר להיות בבית בתוך הגוף שלנו. שגם בעולם האפליקציות והאין זמן שלנו, אפשר למצוא שמחה נקייה בלב ושלווה ובמיינד.

מילדות חיפשתי משהו נוסף. לא הייתי ילדה ספורטאית. לא הייתי גמישה, רגועה או בכושר. לא התחברתי לבלט, מחול או כדורגל, שזה מה שהיה כשגדלתי בגליל בקיבוץ בית העמק. 

אפילו הסנדביצ'ים לביה"ס באותם ימים ממש לא היו עם נבטים, גבינה משקדים ולחם מחמצת. אלא לחם לבן, הרבה מרגרינה לעורקים ולירכיים וריבה מסוכר בצבע מאכל אדום זרחני. 

אבל הייתי ילדה שובבה שאהבה לרוץ ולטפס על כל מה שאפשר. חלמתי על הכריכים של החברים מכליל. הם היו באים עם ארוחות הום מייד לפני שידענו משהו על טבעונות, ועל לגדל לעצמך ירקות בגינה או בעציץ. 

בגיל 15, במגמת תאטרון לימדו אותנו את ברכת השמש, רצף בסיסי ביוגה, והרפייה. משהו נפתח אצלי.  מצאתי משהו שלא ידעתי שאפשר להרגיש. שלווה ובית מבפנים. 

מאז לא הפסקתי לתרגל יוגה. עברו הרבה שנים והרבה גלגולים אבל היוגה תמיד הייתה שם. מקום לצאת ממנו ומקום לחזור אליו. כל בוקר. לפחות חצי שעה. בתיכון, בשנת שירות, בטיול, באוניברסיטה. רק בצבא כמעט לא תרגלתי. הייתי מפק"צית של חיילי מקא"ם בחוות השומר. למרות שהבסיס היה מוקף ירוק ופרות של הגליל העליון, ממש לא היה שם אוויר לנשימה. 

אחרי הצבא נסעתי לבד להודו ונפאל. 9 חודשים שהחברים הקבועים שלי היו המוצ'ילה, המוסיקה באוזניות והיומן שכתבתי. פגשתי אנשים מכל העולם, תרגלתי בפינות נידחות ויצאתי לטעום גם מקומות מחוץ לשביל החומוס של הישראלים. 

בגיל 26 עברתי למשך שנתיים לבואנוס איירס. מבפנים ידעתי שזו ההזדמנות שלי. עזבתי את ריכוז הפרויקטים באוניברסיטת חיפה ובשדולת הנשים והתמסרתי ליוגה. 

מצאתי אשראם,שזה ביה"ס ליוגה, במרכז בואנוס איירס. הייתי שם כל יום 4-8 שעות. מתרגלת ולומדת. ממשיכה בבית ולא מוותרת. סה"כ למדתי למעלה מ2000 שעות של הכשרה בסיסית. 

בשנת 2013, עוד בבואנוס איירס, התחלתי ללמד. בהתחלה באשראם ואז קבוצות. המניע היה להרגיש כל היום כמו אחרי שיעור יוגה טוב, כשהגוף פתוח והלב רגוע ושמח. 

התמקצעתי בקאלה יוגה- יוגה אמנותית, שיטה ייחודית לבניית רצפים, ובפאוור יוגה, תרגול עוצמתי.

מה זה קאלה יוגה, Kala Yoga?

תרגלתי יוגה 10 שנים לפני שהכרתי את קאלה יוגה. למדתי כל מיני שיטות וטכניקות ביוגה והכל היה בסדר: זזתי בברכה לשמש, נמתחתי, נשמתי ונחתי בהרפייה. אבל משהו היה חסר.

בסנסקריט קאלה זו אמנות. וזה בול מה שהיה חסר לי. 

תדמיינו רגע שאנחנו מול מקום מופלא בטבע עם טמפרטורה נעימה ונוף מושלם, או תמונה או ציור שמהממים אותנו. משהו באמת יפייפה שנעים לחוות. 

נכון שבאופן טבעי הכתפיים מרפות, הנשימה נרגעת וחיוך קטן ועליז מדגדג לנו בשפתיים? 

אז עכשיו בואו נחשוב על התחושה הזו עם הגוף שלנו. לגלות שיש תנועה שמתחבאת שם בפנים, שיש בנו נשימה נינוחה למרות כל הלחץ היומיומי ובין כל המחשבות יש הרבה שקט ושמחה פשוטה. 

אז קאלה יוגה זו שיטה, טכניקה, שנותנת לנו בדיוק את זה. 

הטכניקה היא רצפים שבנוים כמו לגו. תנוחה ועוד תנוחה. פשוט, חכם ואינסופי. 

השיעור הוא שלהתמסר לתנועה העתיקה פותח את הגוף, מפעיל אותו, נותן עוצמה ומשחרר את מה שתקוע וכואב. בגוף בלב וברוח.

מה זה פאוור יוגה?

כולנו יודעים ששיעור יוגה הוא זמן מיוחד. להניח בצד את שאון המחשבות ודאגות היומיום, כי בדיוק כמו התיק והנעליים הם יחכו לנו בתום השעה וחצי.  קל להגיד אבל קשה לעשות. אנחנו בקאלה יוגה יודעים מניסיון שזו אמנות. 

כאן נכנס הקסם של פאוור יוגה, זזים הרבה בלי לחשוב, אבל עם נשימה נכונה ותנועה יוגית. 

מתחילים בחימום, כמו לפני שחתול קופץ על העץ הוא מתמתח בבוקר. בהמשך, בדיוק כמו שהשיטה נקראת עובדים על כוח. הרבה. 

בונים מרכז גוף חזק, וגם ידיים ורגליים. 

מרגישים את הלב פועם. מזיעים, הדופק עולה, השרירים עובדים בעצימות גבוהה, הגוף מגיע כמעט לקצה מבחינת הכוח, ובהמשך בגמישות. 

התנוחות עצמן אינטנסיביות וגם החיבורים, אבל עם תחושה זורמת שהמעבר טבעי ונכון. ההשתנויות בשיעור מפתיעות ונותנות הרבה תוצאות. 

השיטה פותחה על ידי מספר רב של מורים שחקרו והעמיקו בעקרונות היוגה. בעיני השיטה ממחישה שהגוף שלנו מספר סיפור. 

הבטן הרכה שלנו מסמלת פגיעות אבל שאפשר להתמיר אותה לבטן עוצמתית שתחזיק אותנו כשאנחנו עומדים של הראש, וזה לא קשור לאיך היא נראית אלא לאיך זה מרגיש. 

הגב שלנו סוחב את משא החיים אבל יכול להיות גמיש, חזק ובעיקר כזה שאפשר לסמוך עליו שישא אותנו בדרך. 

הידיים שלנו, שבעידן של היום מחזיקות בעיקר סמארטפון מתחזקות בתרגול ויכולות לשאת אותנו. החוויה של ידיים עוצמתיות היא של שחרור מפחד, הפחתת סטרס, רוגע למערכת העצבים, משחק וכיף. 

הרגליים שנמצאות בישיבה ובתוך נעליים מתחזקות ונותנות חוויה של יציבות מול החיים, ביטחון ושליטה בגורלנו. 

שינוי התרגול משנה את הסיפור. ואז אנחנו בנוכחות בכאן ועכשיו, ממוקדים ועם שקט פנימי. 

נתראה בתרגול

בואו נכיר

יוגה עושים. הכי טוב לבוא לתרגל. בואו להכיר בשיעור.