למה לזוז?
הייתי ילדה מאוד אנרגטית, אוהבת לזוז, לקפוץ ממקום למקום, לטפס על עצים, לנוע לצלילי מוסיקה. בביה"ס היסודי הבנות בגילי היו בכדורגל או למדו ריקוד בלט או מודרני. אף אחת מהאפשרויות הללו לא דיברה אלי, ולא מצאתי את הדרך שנכונה לי לקיים פעילות גופנית
כשהייתי בתיכון למדתי תאטרון. הכי התחברתי לשיעורי תנועה. רקדנו, חיפשנו לנוע כמו דמויות שונות.
כשהייתי מבריזה מביה"ס, הייתי יושבת על ספסל בנהריה, מחכה להסעה לקיבוץ. אהבתי להסתכל איך העוברים ושבים זזים. אהבתי להסתכל איך אנשים עומדים, הולכים, מי בגב זקוף, מי קמור, מי צועד בחיפזון ולמי נראה שמציק משהו, איך הידיים זזות, הראש. אהבתי לחשוב על התנועה שיש לכל אחד.
הצורך לזוז קיים בגופנו עוד לפני שנוצרנו. תנועה יוצרת חיים, הביצית זזה ומופרית דרך תנועה של הזרע ומרגע המפגש מתחילה תנועה של התאים. בזמן ההריון העובר זז. התנועה מתקיימת בגוף מבלי שנעשה דבר, גם כשאנחנו ישנים- הנשימה, הלב, העיכול.
אנחנו מדברים בשפה של תנועה -הלב פועם בחוזקה, זרם המחשבות רץ או קופץ ממקום מרעיון לרעיון, ממשימה למשימה.
נולדנו לזוז.
כשאנו זזים, רוקדים, או הולכים, זה החיבור לגוף שזה הכלי שלנו. תחשבו על רכב שלא עובדת בו נורית הדלק או מדידת הטמפרטורה. הוא יתקלקל מהר נכון?
המחקר הרפואי מצביע על שתנועה היא בריאות. המנגנון שלנו נועד לזוז. האנדורפינים שאחראים על שמחה מופרשים בזמן תנועה, שאר הפעולות הכימיות שקורות בגוף עיכול ונשימה מקבלות יעילות מקיום פעילות.
מה עושים?
מחפשים מה עובד לכם. ריצה, יוגה, פילאטיס, חתירה בים, ריקוד, הליכה בחוץ. כל תנועה שנותנת תחושת חיות, נותנת אוויר משאר המטלות, הקלה בכאב והנאה מהגוף.
המחקר מראה שאין סוג אחד בודד של תנועה שמביא ריפוי. אבל שבתנועה יש ריפוי, הסוג והסגנון תלוי מה אנו מעדיפים.
הריפוי הוא לא רק של החולי אלא דווקא חיזוק והעצמת המקומות הבריאים והמסוגלים שבנו.
הפלא כבר נמצא בנו, הפלא של אינסוף האפשרויות שטמונות בנו, בגופנו. הגילוי של שלל האפשרויות יכול להיות מפחיד, שונה, מאיים על המנח הרגיל של הגוף ושל התודעה ולא נוח בהתחלה.
אבל התחושה של החיות לאחר שעשינו פעילות כלשהי שווה את הניסוי.
