עדי דקלבאום - קורסי חיפה ותל אביב
בנעורים רקדתי שעות בכל יום. בגיל 14 הצטרפתי לחוג יוגה בשיטת איינגר בעקבות חברה.
מאז היוגה ליוותה אותי והייתה משמעותית במיוחד במהלך 4 הריונות, 4 לידות, וכמובן גם בניווט הורות ל-4.
כאמא, אני מופעלת מאוד רגשית וצריכה לעשות הרבה דברים במקביל. כל זה מייצר הרבה עומס מחשבתי.
בתרגול של קאלה יוגה יש תנועה זורמת אבל גם הרבה דיוק והקשבה לגוף. השילוב הזה מזכיר לי לעצור ולהיזכר מה חשוב.
התרגול הוא למצוא פוקוס ולשים לב למה שעובר עלי: עצבנות, עייפות, תסכול או חוסר סבלנות. מתוך האיזון לחזור למקום צלול ולקבל שלא אספיק הכל וזה בסדר.
אפשר לשחרר כדי להתמקד במה שחשוב.
בתור מורה חשוב לי להיות קשובה לצרכים ולקשיים של התלמידים.
אני תמיד חושבת מה האקסטרה שהתלמיד מחפש? איזה כלי יש לי להוסיף לו?
חשוב לי לתת ערך מוסף מעבר למקצועיות בתרגול הפיזי: לדבר על האגו כשהשריר רועד, להסדיר נשימה כשקשה ולתת לשקט להיכנס פנימה.
לנה גצלס - קורסי תל אביב
מאז שאני זוכרת את עצמי הייתה לי תשוקה לתנועה. מילדות עסקתי במוסיקה וריקוד.
בשנת 2016 החלטתי לנסות משהו חדש שתמיד נראה לי קסום ומצאתי את עצמי בשיעור יוגה.
באותו שיעור ראשון, בשוואסנה, לא יכולתי לעצור את הדמעות.
מיד הבנתי שיש כאן משהו הרבה מעבר לשיעור עם מאמץ פיזי.
חוויתי חיבור לעצמי, כאילו מישהו נגע לי עמוק בנפש, ופתח איזו דלת שחיכתה הרבה מאוד זמן להיפתח.
בדיוק בגלל זה מה שאני הכי אוהבת בתרגול זה את השקט המחשבתי. להיות במיינדפולנס תוך כדי תנועה, לאתגר את הגוף הפיזי ובעיקר להתגבר על מכשולים מנטליים.
כשאני מלמדת חשוב לי שכל מתרגל ישיל מעצמו את היומיום, יקבל את עצמו, את התהליך שהוא עובר וכלים כדי לחיות עם הקשבה מתמדת לגוף.
חשוב לי להקנות לתלמידים את הביטחון לקחת את התרגול צעד אחד קדימה.
אבל במקביל לאפשר לעצמנו לעשות פחות כשהגוף לא במיטבו.
אני מאמינה שבסופו של יום כולנו מתמודדים עם אותם שדים רק בצורות שונות.
אם נוכל ולו לרגע אחד להרגיש שהכל בסדר, אבל באמת להרגיש בסדר, אותם שדים כבר לא יהיו כאלה מפחידים.